ביקורות, אזכורים וקריאות בספר שהתפרסמו בעיתונות ובמדורי הספרות.
אזכור ספרותי
במאמר על העורק הביקורתי בספרות העברית, אברהם בלבן מזכיר את „זמן מחצית החיים” לצד „הדרך לעין חרוד” של עמוס קינן, „אחרי הגשם” של יצחק בן־נר ו־„2023” של יגאל סרנה.
לקריאת המאמר בהארץ„לרומנים שנכתבו בארבעים השנים האחרונות כמו ׳הדרך לעין חרוד׳ (עמוס קינן 1984), ׳אחרי הגשם׳ (יצחק בן נר 1988) ו׳2023׳ (יגאל סרנה 2013), נוסף ממש באחרונה הרומן ׳זמן מחצית החיים׳.”
(נפתח בכרטיסייה חדשה)
ביקורת
ירון פריד קורא את הספר דרך ההומור השחור, החרדה הישראלית והשאלה מה נשאר ממשמעות ותקווה כשהעולם המוכר קורס. בתוך הקריאה הזו הוא מוצא גם את המקומות שבהם האפוקליפסה של רולי הופכת לישראלית מאוד.
לקריאת הביקורת המלאה באתר מעריב„אם הרומן הזה מטריד, זה רק מפני שהמציאות מטרידה הרבה יותר.”
(נפתח בכרטיסייה חדשה)
ביקורת
אריאל שנבל קורא את הספר כדיסטופיה ישראלית שנולדה מתוך החרדה המקומית. הוא משבח את הרעיון, הקצב והרגעים החדים, ובמקביל טוען שהעולם שרולי יצר היה ראוי לעוד מרחב ועוד עמודים.
לקריאת הביקורת המלאה במקור ראשון„יש בספר הזה רגעים חדים ומבריקים.”
(נפתח בכרטיסייה חדשה)
אזכור ספרותי
הכתיבה של רולי בר באמת טובה מאוד, וייאמר לזכותו שלמרות שהוא היה יכול בקלות להפנות חיצי האשמה כלפי אוכלוסיות מסויימות – הוא לא נופל לפח הזה. עם כל הביקורת שהספר מעלה, יש בספר גם אהבה גדולה לישראל ולמקום האמיתי שלנו. הסיפור עצמו מועבר מנקודת המבט של ארבע דמויות, שכל אחת מהן מייצגת זווית לגמרי אחרת של הישראליו
לקריאה המלאה במקורמדובר בספר כתוב היטב עם רעיון מרתק ודמויות מעניינות
(נפתח בכרטיסייה חדשה)